כשם שחשוב להבין את נפשו של המבצע, כך חיוני להבין שמאחר שהג’יהאדיסטים נקשרים אלינו באלימות, עלינו להביט פנימה אלמעורבותנו בדינמיקת ההיקשרות. מה שראינו שוב ושוב הוא חוסר היכולת לראות ולהקשיב, שמוביל לבעיית הקונספציה, ובדרךהמזרח התיכונית האמיתית, הרפלקס הוא להסיט אחריות ובעלות. כך גם עכשיו עם פליידובאי והסינון.
ב־30 בספטמבר, טייס משנה של פליידובאי בשם חמאם אל־חמאמי, לפי הדיווחים אזרח עומאני שאומן אייר הרחיקה אותו מטיסותב־2024 לאחר שנמצא ברשומו חומר קיצוני, היכה את הקברניט שלו מאחור בתא הטייס של טיסה לתל אביב. הקברניט הפצועפתח את דלת תא הטייס, נוסעים ישראלים משכו את טייס המשנה, וטייסים אחרים על המטוס נחתו בו בסעודיה. מאז ישראלשואלת שאלה שהייתה אמורה לזהות מלפני שלוש שנים: כיצד האיש הזה הגיע לתא הטייס של מטוס שמיועד לישראל?
הבושה כה גדולה
העובדות שדווחו עד כה מצביעות לא על חוסר מידע אלא על חוסר בבעלים. לפי חוק שהכנסת העבירה ב־2023, חברות תעופהחייבות לשלוח לישראל את שמות, האזרחות ומסמכי הנסיעה של כל איש צוות. רשות המסים מאשרת שהרשימה של טיסהFZ1073, כולל טייס המשנה העומאני, הגיעה לפני ההמראה. החוק מתיר לשבהשב״כ, למוסד, למשטרה ולמשרד התחבורהלהשתמש בנתונים אלה, במפורש לצורכי מלחמה בטרור וביטחון התעופה. ניתוחים של החוק בעברית מציינים שהוא מעניק לגופיםאלה סמכות לשאול את הנתונים ואינו מחייב איש לבחון כל רשימה. חדשות 12 מדווחות שאל־חמאמי כבר נחת בנתב”ג בעבר, לאחרונה שבוע קודם.
מאז הפיגוע כל גוף אמר, בצורה זו או אחרת, שהעניין נמצא במקום אחר. אגף הביטחון במשרד התחבורה אומר שהוא אינו גוףמודיעין, שהוא מסתמך על חברות התעופה שיצהירו שטייסיהן נבדקו, ושהנהלים שלו לא צפו טייס שמבצע פיגוע. ראש רשותהתעופה האזרחית אומר שלפי החלטת ממשלה הרשות שלו אחראית לבטיחות ולא לביטחון. השרה אומרת שרשימת הצוות הגיעהלגופי המודיעין, שהשב״כ מכסה את החברות הישראליות והמוסד את הזרות. מקורות בחדשות 12 אומרים שאף אחד מהם אינובודק צוותים זרים. כותרת הג׳רוזלם פוסט כינתה זאת הפניית אצבעות. למשרד התחבורה יש גם יחידת ביטחון משלו: לפי ynet, אגף הביטחון שלו אחראי רשמית לביטחון התעופה, כולל הערכות ביטחון של טיסות זרות, ומפעיל מרכז מבצעים לביטחון התעופה.
הדאגה עצמה הייתה ידועה. ראש השב״כ דוד זיני הזהיר במשך חודשים שהביטחון בטיסות מהאמירויות אינו מספק, והשב״כ אסרעל חברות תעופה ישראליות לטוס לדובאי. חברות זרות, פליידובאי ביניהן, המשיכו לטוס כעשר טיסות ביום באותו קו. אזהרותיונגעו בעיקר לחברות הישראליות שבסמכותו. ודוח של מבקר המדינה שפורסם במאי 2024 המליץ על בחינה מקיפה של ביטחוןהתעופה האזרחית, כולל מטוסים זרים הנכנסים לארץ, ועל סדרים ברורים יותר לגבי מי אחראי. החלק הפומבי לא הזכיר טיסותמהאמירויות או צוותים זרים, וחלק גדול מהפרק מסווג.
עיוורון העין הרואה והאצבע
כל גוף מחזיק חלק, וכל אחד אומר שהחובה נמצאת בידי אחר. אני לא מציגה זאת כאישום נגד איש. זהו דפוס, והדפוס הוא מהשאני רוצה לבחון. השימוש הפסיכואנליטי בביטוי הוא של ג׳ון שטיינר, ממאמרו משנת 1985 על ההסתרה סביב אדיפוס, והואממשיך את הביטוי של פרויד ״עיוורון העין הרואה״. הוא מכנה משהו מדויק יותר מהכחשה. הכחשה מסרבת לתפוס. התכחשות,הVerleugnung של פרויד, תופסת ואז מסרבת למשמעות, כך ששתי עמדות כלפי המציאות חיות זו לצד זו, מה שפרויד כינהפיצול האגו. טענתו של שטיינר היא שרואים את האמת במבט חטוף ואז דואגים לא להסתכל. הקריאה הרגילה באדיפוס היא שלאדם תמים שלומד בהדרגה מי הוא. שטיינר קורא את מחזהו של סופוקלס כהסתרה: הנבואה, לעג על לידתו והרצח הבלתי פתורשל לאיוס היו כולם בהישג יד, ואדיפוס, יוקסטה והעיר סביבם הסיטו כל אחד את מבטו עד שהמגפה הפכה את ההסתכלות לבלתינמנעת. זהו השיתוף הסמוי: כל משתתף, מסיבותיו שלו, מסיט מבט כדי שהאחרים יוכלו. הידיעה קיימת. היא מנותקת מפעולה.
הצבעה על אחר היא אחיותה של עצימת העיניים. זו התנהגות לא מודעת: החלק בנו שנכשל מושם באחר, שנחשף או מותקף,ולרגע אנחנו מרגישים נקיים. ב־The Jihadi Dictionary אני מתארת את ההפיכה לשעיר לעזאזל כהגנה פרימיטיבית שמסיטהאשמה כדי שלא נצטרך להרגיש את כישלוננו שלנו. תיארתי אותה אצל הג׳יהאדיסט. זו טעות לחשוב שהיא רק שלו. היא גםבתוכנו.
מלאני קליין נתנה לזה שם ומקום. בעמדה שכינתה הסכיזואידית־פרנוידית התינוק מפצל את העולם לטוב ורע ומניח את הרע בחוץ, באדם אחר, כדי שיוכל להרגיש בטוח. הצבעה באצבע היא העמדה הזו בפעולה אצל גברים ונשים בוגרים. העמדה הדיכאונית באהמאוחר יותר ועולה יותר: התינוק מבין שהאם שתקף והאם שאהב הן אחת, שפגע במי שהוא זקוק לה, והוא נושא באשמה וברצוןלתקן. אחריות משותפת היא העמדה הדיכאונית. שטיינר תיאר את מה שנמצא בין השתיים, המפלט הנפשי, מקום שבו לאמאשימים ולא מתאבלים ושבו אפשר לדעת ולא להסתכל. עצימת העיניים היא הדרך שבה אנו נמנעים מלהתאבל על מה שלאהצלחנו להגן עליו. יש לכך משמעות רבה לגבי ה־7 באוקטובר.
זו צורתו של ה־7 באוקטובר. המודיעין הישראלי החזיק בתוכנית ״חומת יריחו״ יותר משנה לפני המתקפה ושפט אותה כמשאלתלב. ביולי 2023 אנליסטית ביחידה 8200 הזהירה שתרגיל של חמאס עוקב אחריו מקרב, ודחו אותה. ולאורך גדר עזה התצפיתניותדיווחו במשך חודשים שחמאס מתרגל פריצות גדר, התקפות על מוצבי דמה, רחפנים. אזהרותיהן לא נענו. חמש עשרה מצופותנחל עוז נהרגו ב־7 באוקטובר ושבע נחטפו. אחת האמהות סיפרה שבתה שאלה אותה מדוע הן שם אם איש לא מקשיב.
המגדר של הכישלון הזה לא צריך לעבור בשתיקה. משימת התצפית וההקשבה, המשימה הקולטת, ניתנה לצעירות בנות שמונהעשרה עד עשרים, ומה שעלה מהעמדה הזו לא נשמע. במונחיו של ביון, המוסד לא יכל לשמש מכיל: מקלט שיכול לקלוט מסרמפחיד ולעשות ממנו משהו. ארגון שמזדהה עם פעולה, עם החמוש ועם הוודאות, אין בו מקום למי שאומרת: אני חוששת. האזהרההגיעה מהעמדה המופחתת בערכה ולכן לא התקבלה. אני כותבת כבר שנים על האישה המופחתת בערכה בתוך תרבויות שלבושה וכבוד. קשה למצוא אותה בתוך תרבות הביטחון של ישראל עצמה, אבל התיעוד מצביע לשם. זו פרשנות. הדיווחים מדגישיםדרג, הטיה לטובת הטכנולוגיה ובטחון המפקדים, ולא ראיתי ממצא רשמי שמייחס את הכישלון למגדר.
נתב”ג הוא מקבילה רופפה יותר, ואני מחזיקה בה בזהירות. התכחשות מחייבת שמישהו ידע. איש בישראל עדיין לא הוכח כמישידע משהו על אל־חמאמי עצמו: המידע של אומן אייר, לפי הדיווחים, מעולם לא הגיע לישראל, והוא שהה תקופה קצרה ברויאלאייר מרוק לפני שפליידובאי שכרה אותו. מה שהתיעוד מראה הוא ידיעה על הפער: אזהרותיו של ראש השב״כ במשך חודשים, האיסור על חברות ישראליות בעוד חברה זרה המשיכה לטוס, קריאת המבקר להבהיר את האחריות. לדעת שיש פער ולהשאיראותו כבעיה של מישהו אחר זו עצימת העיניים. חברי כנסת ביקשו דיון בכנסת בדיוק על כך.
מה שציבור מפוחד צריך
ציבור מפוחד אינו צריך לראות את מוסדותיו מצביעים זה על זה. האם נמצאת גם בכל זה. אומה היא אם לאזרחיה, המולדת, והשאלה הראשונה של הציבור אחרי ה־7 באוקטובר הייתה של התינוק: האם מישהי שם, והאם היא מקשיבה? השאלה שצופהאחת מנחל עוז שאלה את אמה, מדוע הן שם אם איש לא מקשיב, הייתה שאלת המדינה כולה. במונחיו של ביון, התינוק מקרין אתאימתו אל האם, שקולטת אותה, נושאת אותה ומחזירה אותה כמשהו שאפשר לחשוב עליו. הצבעה באצבע מחזירה את האימהכפי שהגיעה, חסרת שם. הכלה נשמעת כך: ״החמצנו את זה. הנה מי שאחראי לכך עכשיו. הנה מה שמשתנה.״ שר, גנרל או ראשגוף יכולים לומר זאת, וזו אינה הודאה באשמה. זהו מעשה של לקיחת בעלות.
כאן גם חוזרת הפתיחה. הג׳יהאדיסט נקשר אלינו באלימות, והאלימות היא זעקת התינוק שנזרקת אל מטרתו: אימה שאי אפשרלשאת נדחפת לתוכנו. אם נעביר אותה הלאה בכך שנאשים זה את זה, נשלים את הקשר שהג׳יהאדיסטים התכוונו אליו, כי קלטנואת ההקרנה ופעלנו לפיה. אם נכיל אותה, בבעלות משותפת ובתיאור גלוי של מה שהחמצנו, נשבור אותו. יש דרכים אחרותלתקשר שהאחריות משותפת, וכולן מתחילות בהנמכת האצבע: הגורמים הרשמיים, הכנסת, התקשורת, ושאר כולנו, שהרגיעואותנו הסכמי המפרץ ופסקנו לשאול מי בודק.
הקונספציה הייתה אמונה שחמאס מורתע לא יתקוף. בת דודתה בנמל התעופה היא האמונה שחברת התעופה תבדוק בעצמה אתהטייסים שלה, ששלום עם המפרץ הוא הגנה, שנתונים במאגר פירושם שמישהו הסתכל בהם. ללמוד מה־7 באוקטובר פירושושמישהו מחויב עכשיו להקשיב, יהיו גילו, דרגתו או מינו של המדבר אשר יהיו. חמש עשרה צעירות בנחל עוז נרצחו ללא כל היגיוןלאחר שהזהירו שאיש אינו מקשיב. בנתב”ג השאלה זהה: מי הבעלים של חובת ההקשבה? אומה שיכולה לענות יחד, אנחנו, למדהמשהו. אחריות משותפת אינה דרך לפזר את האשמה. היא הדרך היחידה שבה אומה לומדת להקשיב.
מקורות: Jerusalem Post, “Gov’t, security bodies deflect responsibility after flydubai hijacking attempt” (Oct. 4, 2026); Times of Israel, “Regev passes buck on probing pilots as Israel said ‘racing’ to ID potential threats” (Oct. 4, 2026), and “Flydubai captain says copilot asked to pray then struck him from behind” (Oct. 3, 2026); Ynet, “How was an Omani pilot flagged for extremism cleared to fly to Israel? The failures and hard questions” (Oct. 3, 2026); Haaretz, “Flydubai Hijacking Attempt Exposed Blind Spots in Israel’s Aviation Security” (Oct. 1, 2026); Ynet and Walla (Hebrew) reports of Oct. 4, 2026; State Comptroller, audit of international civil aviation security (May 2024); the Passenger Data Law, 5783-2023 (Hebrew text: https://www.nevo.co.il/law_html/law00/215455.htm)
Hadassah Magazine, “The Tragic Fate of Israel’s Female Observer Soldiers” (June 28, 2024); Nancy Hartevelt Kobrin, The Jihadi Dictionary (2016), entry “Scapegoating”; Melanie Klein, “Notes on Some Schizoid Mechanisms,” International Journal of Psycho-Analysis 27 (1946), and “A Contribution to the Psychogenesis of Manic-Depressive States,” International Journal of Psycho-Analysis 16 (1935); Wilfred Bion, “A Theory of Thinking,” International Journal of Psycho-Analysis 43 (1962); John Steiner, Psychic Retreats (Routledge, 1993); John Steiner, “Turning a Blind Eye: The Cover-Up for Oedipus,” International Review of Psycho-Analysis 12 (1985): 161–172; Sigmund Freud, “Splitting of the Ego in the Process of Defence” (1940 [1938]), Standard Edition 23.
Nancy Hartevelt Kobrin, PhD,היאפסיכואנליטיקאיתומומחיתללוחמהבטרור,הפועלתמתלאביב.https://www.amazon.com/Nancy-Kobrin/e/B002RF9D5Y


