אני מעריכה שמידע זה יעזור ל-5-10% מאלה הזקוקים להבין בפירוט את הטרור של חמאס והגיהאד. בתורו, ידע זה ייצור אפקטגלים.
תמונה 15 “השלום יבוא כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משישנאו אותנו.” גולדה מאיר
מדריך החייל לפסיכוזה הג’נוסיידלית של חמאס: מעבר לאידאולוגיה, לפני המילים
הערת שדה / תצפית
העריסה היא אחד הסמלים הקדמוניים ביותר של האנושות — פגיעות, אמון והיקשרות ראשונית. בניית מנהרת טרור מתחתיהאינה רק אסטרטגיה אלא גם חילול הקודש: התמימות הופכת לנשק. בעולמו של חמאס, אפילו התינוק מגוייס לקדושת השהדה. התינוק מגלם את מה שהם עצמם לא קיבלו — ביטחון, אמפתיה וקשר אימהי. הזעם שלהם אינו נובע מישראל אלא מתרבותהמנרמלת הריגת כבוד, רעב רגשי והקרבת ילדים. המנטור שלי היה ד”ר סנדר ברינר, מומחה מוביל בתולדות הקרבת הילדים. חמאס מחריב באחרים את מה שנמנע ממנו.
העריסה הופכת למראה של קנאת תינוקות. תמונות עלילת הדם וילדים מורעבים אינם תעמולה אלא הטלה. במקום שבו אמוריםלהתחיל החיים, מתרגלים על המות. המנהרה היא פנטזיה אוטופית של תעלת לידה — רצון לחזור למקום שבו כל הצרכים יסופקו.
המסקנה
• להכיר שעריסה עם מנהרה מתחתיה אינה עמדה טקטית אלא הודאה לא-מודעת.
• לפרש את הקיבעון של חמאס על תינוקות כעיכוב התפתחותי — התינוק מסמל את מה שנמנע (אהבה, ביטחון, אמון) ואתמה שצריך להחריב באחרים.
• לזהות את המשוואה בר תבנית “מתחת = לא-מודע”: התינוק הוא מרתף הנפש, ירידה לחשכה הפסיכית.
• להבחין כיצד העריסה התהפכה — מחסה הופך למשטח שיגור, טיפוח הופך להשמדה.
• להבין שהפסיכוזה של חמאס הגיעה למקור החיים עצמו — מיטת התינוק כשדה קרב.
ננסיהרטוולטקוברין,ד״
ר



