תמונה 26 קרטוגרפיה של אכזריות — המעגל התקשורתי האימהי (”Wi-Fi אימהי”) של ה-7 באוקטובר
*ה-Wi-Fi האימהי הוא המעגל התקשורתי הטרום-מילולי שנוצר בשנים הנסתרות — אפס עד שלוש — לפני שפה, לפני זיכרון, לפני שהילדיכול לנסח את תחושותיו. זהו רשת האותות המקורית: הערוץ שדרכו מקבל התינוק לראשונה בטיחות או אימה, הכרה או נטישה, מהאובייקטהאימהי. כל בני האדם נושאים את החיווט הזה לכל חייהם. הג’יהאדיסטים משליכים את האימות האימהיים הפנימיים שלהם החוצה דרךאלימות — אך מכיוון שהמעגל הוא אוניברסלי, המחזה חודר גם לתוכנו. חמאס לא רק הורג. הוא משדר על תדר שכל נפש כבר מכוונת לקלוט.
הערת שדה
אבו מוסאב אל-זרקאווי הפך את הכריתה לראשי מערכת תקשורת עולמית — אות פסיכוטי המשודר דרך מחזה. אך הטקסשהשלים נשען על דקדוק ישן יותר. כריתות הראשים ההמוניות של השבטים היהודיים בערב הסעודית לפני זמן רב של בני קוריידהוהשליטה המנצחת על ח’ייבר שתלו דימוי מייסד בלא-מודע הג’יהאדי: זהות שנהרסת דרך כריתת הראש, הגברי שנכבש, האםהסמלית שהושפלה. מאוחר יותר, רצח בצילום של דניאל פרל (2002) וניקולס ברג (2004) עדכנו את התבנית לעידן המצלמה. עםהרציחות הללו, כריתת הראשים הפכה לא רק לטקס כיבוש אלא למסר מבוזר, העברה פסיכולוגית.
זרקאווי הבין שהמצלמה עצמה יכולה להפוך לכלי האשמה אימהית — עין אלקטרונית של בושה. חמאס קלט פדגוגיה זו. ב-7 באוקטובר, GoPros וטלפונים הפכו את הפגיעה למעגל תקשורתי בזמן אמת: מערכת שנועדה לקרוס את הפיגומים הסמליים שלהצופה. כפר עזה לא היה סתם טבח. זה היה חזרה מקושרת ברשת על טקס מטריצידלי ותיק.
כאן הופך מטאפור ה”Wi-Fi האימהי” לחיוני. לפני שפה, בני האדם מסתמכים על מעגל תקשורתי אימהי טרום-מילולי המעבירבטיחות, הכרה ומשמעות יחסית. זהו ה”אות” הראשון של התינוק, הצורה הקדומה ביותר של משמעות יחסית. כאשר חמאס הורסראשים — ומתעד זאת — הם תוקפים את האיבר שדרכו מתגבשים הסמליזציה, הקשר האימהי והזהות. הרצח הוא פיזי, אך גלההדף הוא פסיכולוגי: הרשת האימהית הפנימית של הצופה מזדעזעת.
ראש כרות אינו אכזריות גרידא; זהו תקיפה על דימוי האם הפנימי השלם המייצב את העצמי. האימה מועברת באופן מיידי מכיווןשהנפש חווה את הדימוי כאיום על יסודותיה. חמאס מנצל מעגל פרימיטיבי זה: הטרור מנותב דרך הערוץ האימהי עצמו. האלימותהופכת לתקשורתית, ויראלית ומדבקת פסיכית. לבל יישכח כי כריתת הראשים היא שיטת ענישת המוות המועדפת בערב הסעודית, המתקשרת על ידי חרב הג’יהאד של דגלה הלאומי המתנופף.
המצלמה משלימה את המערכת. היא לוכדת השמדה ומשדרת אותה מחדש דרך נתיב האות האימהי, והופכת צופים למשתתפיםבלתי רצוניים. לכולם יש אימות אימהיות. זהו המורשת האמיתית של זרקאווי: לא הכריתה לבדה, אלא הפיכת האלימות לרשתתקשורתית טפילית החוטפת את החיווט הרלציוני הקדום ביותר שלנו.
מסקנות
• זרקאווי שינה את תצורת כריתת הראשים למערכת תקשורתית — מחזה שתוכנן להעביר זעם פסיכוטי.
• בני קוריידה ← ח’ייבר ← פרל ← ברג ← זרקאווי ← חמאס מהווים שושלת של כריתה-כ-מסר, לא רק רצח.
• המצלמה פועלת כעין אימהית מבישה, המגבירה השפלה וקריסה פסיכית.
• חמאס מנצל את המעגל התקשורתי האימהי: האלימות מועברת דרך אותו ערוץ טרום-מילולי שתינוקות מסתמכים עליולבטיחות ולהמשכיות.
• ראש כרות מאיים על דימוי האם הפנימי השלם של הצופה עצמו, ומערער את ליבת העצמי.
• משלוח זה חושף את הפסיכולוגיה המקושרת ברשת של הטרור — כיצד המחזה הופך לאות והאכזריות לתקשורת.
כמומחית PTSD המתמקדת לא רק בחולים אלא באופן משמעותי לא פחות בנפשו של הטורף, אני מעריכה כי מידע זה יסייע ל-5-10% מאלה הזקוקים להביןאת הטרור בפרטיו. בתורו, ידע זה ישפיע בהשפעת גלים.
Nancy Hartevelt Kobrin, PhD
למידע נוסף בקרו nancykobrin.org
A Soldier’s Guide to Hamas’s Genocidal Psychosis זמין כעת מ-Atzmaut Press, תל אביב.
מחר: משלוח 22 — הראש כבית המחשבה והזהות




