[תרגום בינה מלאכותית]
אם הייתם מבקרים באתר FreePsychotherapyBooks.org בשנת 2014, הייתם יכולים להוריד את ספרי, “הדרמה האמהית של הג’יהאדיסט הצ’צ’ני”, בחינם לחלוטין. הוזמנתי על ידי המוציא לאור ג’ייסון ארונסון לתרום את היצירה לפלטפורמה, ומעלה מ-450 מטפלים וחוקרים הורידו אותה ב-48 השעות הראשונות בלבד. שמורות לי במלואן זכויות ההדפסה, הכריכה הרכה והקשה, הדפסה לפי דרישה וזכויות התרגום—כאשר רצוני היחיד היה להנגיש את המחקר הדיגיטלי למי שנזקק לו.
עם זאת, כשהרשת והורסת הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic) יצאה לאסוף מיליוני ספרים כדי להזין את מודלי ה-AI המובילים שלה, היא לא הורידה את המהדורה החוקית והחינמית שלי. במקום זאת, היא סרקה מאגרים פיראטיים ולא חוקיים כמו Books3 ו-LibGen. כעת, בעקבות הסדר הטיעון ההיסטורי בסך 1.5 מיליארד דולר בתביעה הייצוגית Bartz v. Anthropic, הם משלמים לי על כך.
האירוניה פה עמוקה, אבל הסיפור מאחורי אופן היווצרותו של הספר הזה—וכיצד הוא נסחף לתוך מהפכת ה-AI—הוא מטורף עוד יותר.
מחקר מעמיק בצל הטרגדיה
כתבתי את “הדרמה האמהית של הג’יהאדיסט הצ’צ’ני” בתקופה הסוערת שלאחר הפיגוע במרתון בוסטון. המטרה הייתה לנתח את הדינמיקה הפסיכולוגית, המשפחתית והאמהית המורכבת סביב ההקצנה הצ’צ’נית. במהלך המחקר, זכיתי להתייעץ עם החוקר הישראלי המנוח ובעל השם העולמי פרופ’ משה גמר ז”ל, מומחה בלתי מעורער ללקווקז שתובנותיו הזינו והעשירו את העבודה באופן עמוק.
זו הייתה עבודה אקדמית שקודה, המבוססת על מקורות ראשוניים—ההפך הגמור מהסריקה האוטומטית והמיידית שחברות AI משתמשות בה כיום. אך כפי שמתברר, ניתוח עיון מעמיק ועשיר במידע הוא בדיוק מה שמודלי שפה גדולים (LLM) משתוקקים לו כדי ללמד את עצמם יכולת ניתוח ועומק עובדתי.
המחמאה המפוקפקת של הפיראטיות
לגלות את עבודתי בתוך מאגר נתונים פיראטי לאימון בינה מלאכותית הרגיש מוכר באופן מוזר. למילותיי יש היסטוריה מפותלת של יצירת עניין בלתי חוקי.
ספר אחר שלי, “שני היהודים האחרונים במוגדישו החיים תחת אש אל-שבאב”, היה בעבר יעד לנוכלים קטנים ברשת שצרו שני עותקים פיקטיביים ונפרדים והציעו אותם למכירה באמזון (שניהם הורדו מאז). מאוחר יותר, מישהו אפילו יצר סדרת יוטיוב שלמה ולא מורשית על הספר בשפה הסומלית.
למרות שזה מתסכל מנקודת מבט של זכויות יוצרים, למדתי לראות באירועים אלה סדרה של מחמאות עקומות. נוכלים, מזייפים וסורקי AI לא טורחים לגנוב תוכן רדוד. הם מתמקדים בידע מתמחה ובנושאים רגישים שנוגעים בעצב חשוף או ממלאים פער מידע קריטי.
חינם מול גנוב: למה התביעה הייתה חשובה
אנשים שואלים לעיתים קרובות אם האתר שאירח את הספר האלקטרוני החינמי שלי יכול לדרוש חלק מהסדר הפשרה. התשובה הקצרה היא לא. אנתרופיק לא נתבעה על קריאת ספרים או למידה מרעיונות; היא נתבעה מכיוון שהורידה ביודעין טורנטים מאסיביים ולא מורשים של חומרים המוגנים בזכויות יוצרים מספריות צללים פליליות. מכיוון שהחזקתי בזכויות היוצרים וההוצאה לאור הבסיסיות, ההפרה המשפטית הייתה ישירות נגד היצירה שאותה חיברתי.
כחלק מהסדר הפשרה, אנתרופיק לא רק מפצה את היוצרים—היא מחויבת על פי חוק להשמיד את הקבצים הפיראטיים הללו.
המציאות החדשה עבור מחברים
כתיבה על נושאים מורכבים ומסוכנים—בין אם מדובר בג’יהאדיזם צ’צ’ני ובין אם בתושבים היהודים האחרונים במוגדישו למודת הקרבות—שולחת בהכרח את עבודתך לפינות בלתי צפויות בעולם. במאה ה-21, זה אומר שהמילים שלך עשויות לסיים ברישום פיקטיבי באמזון, בערוץ יוטיוב סומלי, או כחלק ממוח ה-AI של חברה מסילקון ואלי.
קבלת צ’ק מאנתרופיק היא ניצחון קטן לבעלי זכויות היוצרים, אך האמת הרחבה יותר נותרה בעינה: בעידן הבינה המלאכותית, מחקר אנושי מעמיק שווה יותר מאי פעם—גם אם היה צריך לגרור את ענקיות הטכנולוגיה לבית המשפט כדי שמשלמו על כך
————————————————————
אודות המחבר:
מחבר של ספרי מחקר ועיון מעמיקים על אזורי עימות ופוליטיקה עולמית. למידע נוסף על ספרי האחרון “A Soldier’s Guide”, בקרו באמזון:
https://www.amazon.com/dp/B00XN2Z4A0
כמו כן, ניתן לראות את המחקר על “The Maternal Drama of the Chechen Jihadi” כאן:
https://www.amazon.com/dp/B00K5V42W0


