הוא לעג ליריב שהביס והציב תנאים לזכותה של ישראל להתקיים
פוליטיקה היא לא טיול בפארק, אבל יש הבדל בין ניצחון לבין התנשאות על המפסיד. בלילה שבו נבחר לסנאטור, פנה עבד אל-סעיד ליריבו המובס ואמר: “אז, מייק, תיהנה מהפרישה. אני יודע שיש לך בית בפלורידה ושתי יאכטות.” הוא הוסיף: “ראה, בחרת בשנאה, ומישיגן בחרה בתקווה”, ו”שלא נצטרך לראות אנשים כמוך במדינה הזאת לעולם שוב.”
ב-The Jihadi Dictionary אני מגדירה אי-בגרות רגשית כ”התנהגות ילדותית; הצגת חוסר בצמיחה רגשית”, או “הבעת רגשות ללא איפוק ... מונח עממי לחוסר הסתגלות” (Kobrin 2016, 85). אני מגדירה אינטליגנציה רגשית כ”אינטליגנציה הכוללת את היכולת לעבד מידע רגשי”, הכוללת “זיהוי רגשות אצל אחרים, האמנות שבניהול יחסים” (Goleman 1995, 41, מצוטט אצל Kobrin 2016, 85-86). ללעוג לאיש שזה עתה הביס, “תיהנה מהפרישה ... שתי יאכטות”, היה אי-בגרות רגשית בפעולה. לא ראיתי שום אמפתיה כלפי רוג’רס. גם Commentary הצביע על לחיצת היד שנעדרה. אפילו ילדי ליגת הילדים בבייסבול לומדים ללחוץ את ידי הקבוצה היריבה שהם הביסו. אדם שזה עתה זכה בכבוד הגבוה ביותר בקריירה שלו לא היה צריך להשפיל את המפסיד, והטון המרושע והתוקפני סיפר לי עליו יותר מכל נאום מדיני. הדבר גם חושף את השפעת הגידול בתרבות של בושה וכבוד, שבה המנצח חייב להשפיל את המפסיד.
נאומו כלפי רוג’רס לא היה פליטת פה חד-פעמית. לאחר הפיגוע במרץ בגן הילדים של “טמפל ישראל” בווסט בלומפילד אמר אל-סעיד, בין היתר: “אנשים פגועים פוגעים באנשים” (”Hurt people hurt people”), והציע זאת כ”הקשר”. הקהילה היהודית התאבלה, והוא חיפש הסבר לכאבו של התוקף. זיהוי רגשות אצל אחרים פירושו לראות מה האדם האחר מרגיש ברגע זה, ולא את מה שרוצים להסביר. הוא התנצל ב-29 באוגוסט ואמר “טעיתי” וכי הגינוי הראשוני שלו “היה צריך להספיק”.
אותו חוסר אמפתיה מופיע באופן שבו הוא עונה על שאלת ישראל ופלסטין. ב-1 בנובמבר 2026, ב-60 Minutes, נשאל אם לפלסטין יש זכות להתקיים וענה כן, ללא תנאים. כשנשאל אם לישראל יש זכות להתקיים אמר: “כן – אם יש הבנה משותפת”, והוסיף: “אם העם הפלסטיני יחליט, והעם הישראלי יחליט, שהם רוצים שתי מדינות לשני עמים, והם יחליטו זאת בתנאים שווים, אני בעד.” זכותו של עם אחד להתקיים ניתנת ללא סייג, ואילו זכותו של העם האחר צריכה להיות מוסכמת תחילה. הוא לא שמע איך זה נשמע לישראלים, שמהם מבקשים להרוויח את מה שניתן לצד השני בפשטות. זהו הכישלון בזיהוי רגשות אצל אחרים.
שני הרגעים מראים כשל במנטליזציה, היכולת לדמיין מה עובר בראשו של אדם אחר: שקהילה מתאבלת תשמע “הקשר” כהצדקה, ושיריב מובס ישמע לעג בלילה הגרוע ביותר שלו (Fonagy et al. 2002).
התנהגות זו אינה מבשרת טובות למי שאמור לייצג קשת רחבה של אנשים. סנאטור נבחר חייב לדמיין איך קהילה מתאבלת, יריב מובס והישראלים שעליהם הוא נשאל ישמעו אותו. במילותיו על הקהילה היהודית, על ישראל ועל רוג’רס, הראה אל-סעיד שאינו עושה זאת.
מה אפשר לעשות? האנשים שהוא עתיד לייצג יכולים לבקש ממנו שני דברים. לומר במפורש שלישראל יש אותה זכות להתקיים כמו לפלסטין, בלי “הבנה משותפת” קודם. ולומר למייק רוג’רס את מה שאמר לדמוקרטים היהודים באוגוסט: “טעיתי.” ואז להוסיף ביטוי חדש – “אני מתנצל.” זה יראה שהוא יכול לזהות מה אחרים מרגישים, היכולת שסנאטור זקוק לה יותר מכל.
מקורות:
Goleman, D. (1995). Emotional Intelligence (10th ed.). New York: Bantam Books.
Kobrin, N. H. (2016). The Jihadi Dictionary. Multieducator Press.
Fonagy, P., Gergely, G., Jurist, E., & Target, M. (2002). Affect regulation, mentalization, and the development of the self. New York: Other Press.
El-Sayed victory speech transcript: https://singjupost.com/transcript-dr-abdul-el-sayeds-victory-speech-as-first-muslim-us-senator/
CBS Detroit: https://www.cbsnews.com/detroit/news/el-sayed-victory-speech-michigan-senate-first-muslim-senator/
JTA, Aug 29, 2026: https://www.jta.org/2026/08/29/politics/abdul-el-sayed-apologizes-for-his-past-temple-israel-comments-in-meeting-with-states-jewish-dem-caucus
Jewish Insider, Nov 2026: https://jewishinsider.com/2026/11/el-sayed-says-palestine-has-a-right-to-exist-but-puts-conditions-on-israels-right-to-exist/
ננסי הרטוולט קוברין, PhD,היא פסיכואנליטיקאית וחוקרת לוחמה בטרור מתל אביב. https://www.amazon.com/Nancy-Kobrin/e/B002RF9D5Y



