מדוע האשמת ישראל ברצח עם נראית אמיתית למי שזקוקים לכך שתהיה אמיתית
בספרה החדש, The Final Solution to the Jewish Question: A Love Story for the Living, דארה הורן מכנה את האנטישמיות ״השקרהגדול״. לדבריה, השקר תמיד זהה: היהודים הורסים את הדבר היקר לכם ביותר. כיום השקר לובש כסות חדשה. אומרים לנו שישראל מבצעתרצח עם.
הורן שואלת מדוע רבים כל כך מבין המשכילים מאמינים בכך. ההיסטוריה והתעמולה מסבירות כיצד השקר מתפשט. הן אינן מסבירות מדועהוא נקלט. לשם כך עלינו לחזור לשנים הראשונות ביותר.
השנים הבלתי נראות — מלידה ועד גיל שלוש
עד גיל שלוש, כל ילד פוגש את הצורך לשנוא ואת הצורך שיהיה לו אויב, לפי הפסיכואנליטיקאי המוסלמי מקפריסין הטורקית, ואמיק וולקן. עולמו של התינוק מתחלק לאם הטובה, המזינה אותו, ולאם הרעה, המתסכלת אותו; הילד עדיין אינו מסוגל להכיל את שני הצדדים באדם אחד. לזעם שאינו יכול לבטא כלפי אמו דרוש מוצא אחר. הוא מופנה אל זר, קבוצה או נבל.
מאסלו בנה את פירמידת הצרכים האנושיים על מזון, ביטחון, שייכות והערכה. הוא השמיט את היסוד שמתחת ליסוד: המטריצה האימהית, הקשר הראשון שממנו צומח כל צורך מאוחר יותר. כשהמטריצה הזאת נכשלת, הצורך אינו נעלם. הוא נותר בלתי מסופק והופך לזעם — כמוטיל מתביית שממשיך לחפש מטרה.
השקר הגדול הוא רק הציפוי שעל העוגה. העוגה היא הצורך הפסיכולוגי הבלתי מסופק. האידיאולוגיה מגיעה מאוחר יותר, בסמינרבאוניברסיטה או בסיסמה, ומעניקה לזעם הישן סיפור מכובד. עכשיו אפשר לומר: אני לא כועס על אמא שלי; אני כועס על רוצח הילדים — כלומר, בפנטזיה, על האם שטורפת את התינוק שלה. האשמת היהודים ברצח עם ובכך שהם רוצחים ילדים היא ההאשמה העתיקה מכולן, עלילת הדם בלבוש מודרני. היא מאפשרת למאמינים לשנוא במצפון נקי, ואפילו בתחושה שהם פועלים באופן מוסרי.
השקר זקוק גם למגן. ילד מפוחד אינו שואל אם אמו מסוגלת להגן עליו. הוא זקוק לכך שתהיה המגינה, כי החלופה — חוסר אונים בלתי נסבל— קשה מנשוא. תומכיהם של פוליטיקאים כמו זוהראן ממדאני ועבדול אל-סייד שומעים את הבטחתם להילחם במחריב דרך אוזניים של ילד. המנהיג ניצב מול האויב, ולכן אי אפשר לוותר עליו. כשעובדה סותרת אותו, התומך אינו משנה את דמותו של המגן. הוא תוקף את מי שמצביעעל הסתירה, משום שאותו אדם מאיים על ההגנה היחידה המוצעת לו. ביקורת על המנהיג נשמעת כהתקפה על העצמי.
לכן העובדות אינן חודרות. הראו למאמין את המספרים, את ההקשר ואת ההגדרה המשפטית של רצח עם — ושום דבר לא משתנה. האמונהמעולם לא נבנתה על ראיות, ולכן ראיות אינן יכולות לפרק אותה. היא מחזיקה משהו אחר.
יש כאן נקודה קשה: מגן שאסור להטיל בו ספק גם אינו יכול להשתנות בעקבות ביקורת, והאנשים התלויים בו אינם יכולים לדרוש ממנו לתקןאת עצמו. הנאמנות שמנחמת אותם היא אותה נאמנות שמשאירה אותם חשופים.
ההבנה הזאת אינה אומרת שיש ללעוג למאמינים. פירושה להבין ממה הם מפחדים ולהכיר בכך שהצורך הזה קדום לפוליטיקה.
מה אפשר לעשות? לא באמצעות עובדות בלבד — אבל העובדות עדיין חשובות.
ראשית, להתחיל במקום שבו הצורך מתחיל. הצורך לשנוא מופיע כבר בגיל שלוש, ולכן לחינוך בגיל הרך יש חשיבות מכרעת. גני ילדיםותוכניות לגיל הרך יכולים לעזור לילדים ללמוד שאותו אדם — אם או מורה — יכול לתסכל אותם ובכל זאת לאהוב אותם. ילד שלומד להכיל אתהטוב ואת הרע באותו אדם יזדקק פחות, בהמשך, לחלק את העולם למלאכים ולנבלים. זו עבודה איטית, אבל היא נוגעת בשורש הבעיה.
שנית, להציע הכלה לפני ויכוח. אדם מפוחד ישמע רשימת עובדות כהתקפה. התחילו במתן שם לפחד, לחוסר האונים ולמשאלה למגן — כפנטזיית הצלה. רק אחרי שהאדם ירגיש שמבינים אותו, הראיות יוכלו להגיע אליו. כך מורה טוב, חבר או קרוב משפחה יכולים לעזור.
שלישית, לשפוט מנהיגים לפי תוצאותיהם, ולא לפי הפחד שהם מרגיעים. מגן שאסור להטיל בו ספק אינו יכול להשתנות. בוחרים, סטודנטיםותומכים יכולים ללמוד לשאול כל מנהיג, ממדמאני ואל-סייד ועד כל אחד אחר: מה עשית בפועל, והאם אתה מסוגל להודות בטעות? מנהיגשאינו מסוגל לענות על השאלה הזאת משרת את הצורך, לא את הציבור.
גם התרופה שמציעה דארה הורן עצמה מצביעה לאותו כיוון: סקרנות כלפי נקודות העיוורון שלנו. אני מוסיפה שלנקודת העיוורון יש היסטוריה, ושהיא מתחילה בשנים הבלתי נראות, מלידה ועד גיל שלוש.
מקורות
Dara Horn, The Final Solution to the Jewish Question: A Love Story for the Living (Simon & Schuster, 2026): https://www.simonandschuster.ca/books/The-Final-Solution-to-the-Jewish-Question/Dara-Horn/9781668090169
Jewish Insider, “Dara Horn’s shocking new title hides a serious argument about fighting antisemitism” (אוגוסט 2026): https://jewishinsider.com/2026/08/dara-horn-the-final-solution-antisemitism-bookshelf/
ננסי הרטוולט קוברין, PhD, היא פסיכואנליטיקאית וחוקרת טרור המתגוררת בתל אביב. https://www.amazon.com/Nancy-Kobrin/e/B002RF9D5Y



