זהו הטקסט השלישי בסדרה קצרה, הנכתבת תוך כדי קריאת הביוגרפיה של קרן אליוט האוס, The Man Who Would Be King, ובאסוציאציות הפסיכואנליטיות שלי. אם המשך הקריאה ישנה את דעתי, אומר זאת.
הילד. האוס מדווחת שבן סלמאן הוא הבכור מבין ששת בניה של אשתו השלישית של אביו, והבן השישי בסך הכול, דרגה שבדרך כלל אינה נושאת תפקיד (עמ’ 16). אביו, אז מושל ריאד, נופש עם אשתו הראשונה ומשפחתה בארמון במארבייה, וביקר את אמו של בן סלמאן ואת בניה במלון בברצלונה (עמ’ 18). זה בוודאי מעורר מבחינה פסיכו-מינית לתהות מה אביו עושה עם האשה הראשונה ועם אותה משפחה, ואחר כך עם אמו ועם אחיו. להיות מוחזק בחושך?
האוס כותבת שאביו בילה איתו מעט זמן בילדותו. ג’מאל חאשוקג’י הרהר עד כמה היה קשה לבן סלמאן לקבל את תשומת לבו של אביו. בן סלמאן עצמו אומר שלא היה אהובו של אביו, וממנה ארבעה אחים שדורגו גבוה ממנו (עמ’ 18). מורה פרטי נזכר שהותר לו לעשות כרצונו (עמ’ 18). כלומר, לא היו לו גבולות. אמו דחפה את בניה להצטיין ולא להיראות כ”also-rans” (עמ’ 16). זהו ביטוי מעולם הרכיבה ומרוצי הסוסים, לסוס שמסיים את המרוץ אך הוא רק אחד מרבים. חשבו לא רק על סוסים ערביים, אלא על משפחה בגודל של עדר. . . בגיל שש היא נתנה לו קונסולתNeo Geo (עמ’ 17). הוא היה גם ילד ביישן ובלתי בטוח, שלא הצליח לעלות על הבמה במחזה בכיתה ג’, כפי שלמדנו אתמול (עמ’ 16). ואז, בבת אחת, האוס מתארת אותו כמי שהפך מלא מנהיגות ואומץ רברבני (עמ’ 17). איך זה קרה כל כך מהר? נמר לא משנה את כתמיו בן לילה.
האם. אל לנו להיות קשים כלפיה. קשה מאוד לגדול בתרבות של בושה וכבוד כאישה ללא זכויות שוות. מאמציה לדחוף את בניה נועדו להבטיח, ככל יכולתה, את עתידו, את עתידה ואת עתיד המשפחה. היא הפעילה כוח דרך ה”כבוד” שלה. ללדת בן בכור היה הטעם הראשון שלה של כבוד, וזה הפך אותה לאום מוחמד, אמו של מוחמד. האוס מציינת שהיא צאצאית לשבט עג’מאן, המפורסם בהתנגדותו המתמשכת לעבד אל-עזיז (עמ’ 15). אין לבטל זאת בכך שמאפיינים את שבטה כמורדים. זו הייתה מלחמת שבטים. היא הביאה את ההיסטוריה הזאת למשק בית שבו הייתה אחת מכמה נשים, ודחיפת בנה לא להיות “also-ran” הייתה דרכה להבטיח את מקומו בבית שדירג את כולם.
הבן המלווה. כשבן סלמאן היה בן שבע עשרה, אביו איבד את שני בניו הבכורים בתוך שנה, והנסיך הצעיר הציע לו ליווי מתמיד (עמ’ 21). אני שואלת, כשאלה ולא כטענה, אם נכנס למקומם של הבנים המתים, והאם מישהו התאבל. עם הסתלקות שני הבכורים הוא גם התקדם בשורת בניו של אביו, כך שאובדן המשפחה היה במובן מסוים הרווח שלו, וזהו התנאי לאשמת ניצול שלא עובדה. האם היה, בלי לדעת, ילד תחליף מאוחר? בדרך כלל ילדי תחליף נולדים אחרי מות האח. הם מלאי ספקות ואינם מרגישים אי פעם שראו אותם כעצמי האמיתי שלהם, יותר כדמות בדיונית בסיפור המשפחתי.
משחק ופנטזיה. האוס מתארת ילדות בלי קולנוע ומוזיקה, רק כדורגל ומשחקי וידאו (עמ’ 17). קונסולת ה-Neo Geo עדיין עומדת בחדר ילדותו. האם היא המקבילה שלו לדובון? עד היום הוא מתחבר אליה בכל בוקר ומשחק במשחק וידאו חצי שעה (עמ’ 17). אולי מנסה להתחבר מחדש לילד הפנימי האבוד שלו? המשחק האהוב עליו, Final Fantasy XVI, עוסק ביורש של כס מלכות בדיוני שמגלה שהוא “המלך האמיתי” (עמ’ 19). זה החזיר אותי מיד לדיון על ג’ודר ועל החיפוש אחר האוצר. מקורב אומר שהמשחקים הובילו אותו להאמין שכל מה שאפשרי במשחק אפשרי בחיים. האוס מכנה את חזון 2030 “מלא בעתידנות גרנדיוזית שלו ממשחקי וידאו” (עמ’ 19). וויניקוט הבחין בין משחק לפנטזיה. המשחק זקוק לאם נוכחת באופן אמין שתחזיק את המרחב, והמציאות מתנגדת. פנטזיה היא עולם סגור שבו שום דבר אינו מתנגד. אני חושבת על עבודתה של שרי טרקל על סימולציה, שאקרא בהמשך. שם ספרה החדש, Artificial Intimacy, מדבר אליי כאן.
הירח. באסלאם הסהר החדש מסמן זמן קדוש. הרמדאן מתחיל ומסתיים בצפייה בו. בניאום ייבנה ירח מזויף שיאיר את שמי הלילה (עמ’ 20). הירח הוא גם דימוי של אובייקט קבוע שמצטמצם וחוזר תמיד. ירח שהוא בונה, ושאינו מצטמצם לעולם, הוא אם שלעולם לא עוזבת, המוחזקת בשליטה. זו הפרשנות שלי.
הבז. פעם ראיתי בז עם כיסוי ראש בשדה התעופה של עמאן, בעת שהחלפתי מטוס בדרכי להרצאה בקולומבו שבסרי לנקה. קראתי שירה ערבית על בזים ונשביתי לרגע למראה בז עם הבזיין שלו. שיר הציד הערבי, ה”טרדיה”, מאבו נואס ועד אבן אל-מועתז, מתאר באהבה ובפירוט את הבז ואת הנץ המאולפים. מבחינה פסיכואנליטית זהו סוג מיוחד של התקשרות אימהית: הבעלים והבז הם דיאדה מאוחה. האוס כותבת שמהירותו וריכוזו של בן סלמאן מחקים בז פרס (עמ’ 22), וחבר אומר שבעל הבז מכיר את הבז הטוב ביותר בקבוצתו (עמ’ 21). בז הוא טורף שהורג, ובבזיינות מכסים את ראשו וקושרים אותו לכפפת הבזיין. הבז קורע את טרפו לגזרים, הופך אותו לחלקי גוף ואוכל אותם. המלך עבדאללה אמר לאביו של בן סלמאן “להחזיק את בנו ברצועה קצרה” (עמ’ 24). טורף על רצועה, כשהאב הוא הבזיין.
הניצוד. בילדות הזאת יש אישה אחת, האם. דיווחים מאוקטובר 2026 מתארים את אמצעי הזהירות שבן סלמאן נוקט כשהוא נע בין ארמונות מבוצרים עם בונקרים. ניתוח של ה-INSS, שנכתב בעיצומה של המלחמה עם איראן ושלוחותיה, ובהן החות’ים, מסכם: “הוא עדיין חזק מספיק כדי לשלוט בממלכה, אך לא חזק מספיק כדי להבטיח את ביטחונה.” הילד שרצה עולם בלי התנגדות נמצא בתוך משחק שאי אפשר לעצור, מוחזק מאחורי חומות, תחת מעקב, כפי שאמו צפתה בו פעם דרך מצלמת מעקב.
כנראה קשה לנו להבין את “הרוחות המתחלפות” של המדבר הערבי. אבל מהלכיו אולי צפויים יותר ממה שנדמה, כי הטריגר הוא אותו טריגר בכל פעם. בכל פעם שהאוס מראה אותו מרגיש שדילגו עליו או שגרמו לו להיראות ככישלון, הוא מסלים. הוא געש כשדילגו עליו בקידום: “זה היה מעצבן שכולם קודמו חוץ ממני; זה גרם לי להיראות ככישלון” (עמ’ 22). זו הבושה מדברת, הפגיעה הנרקיסיסטית שצורבת. השופט שסירב לתת לו קרקע קיבל לכאורה כדור בתוך מעטפה, צורה מוקדמת של ההפחדה שתרגל מאוחר יותר במעצר ב”ריץ-קרלטון” (עמ’ 24). אדם שחסר לו אובייקט פנימי קבוע עשוי לחוות השפלה פומבית כנטישה. לכן יש לעקוב אחר ההשפלה, להציע לו דרכים לשמור על כבודו, כפי שעשה בעצמו כשיישב מחלוקת בין אביו למלך עבדאללה (עמ’ 24), ולהיות שותף יציב ועקבי. קביעות מבחוץ יכולה להרגיע מנהיג שלא היה לו מספיק ממנה בפנים. כך אפשר להפוך את הבלתי צפוי לצפוי יותר.
מקורות:
House, Karen Elliott. The Man Who Would Be King (Harper, 2025), עמ’ 11-25.
Winnicott, D. W. Playing and Reality (1971).
Cain, Albert C. and Barbara S. Cain. “On Replacing a Child,” Journal of the American Academy of Child Psychiatry (1964).
Turkle, Sherry. Artificial Intimacy: Who We Become When We Talk to Machines (2026).
Ibn al-Mu’tazz. In Deadly Embrace: Hunting Poems, תרגום James E. Montgomery (Library of Arabic Literature, 2023).
Guzansky, Yoel. “When Threats Converge: Saudi Stability Revisited,” INSS Insight מס’ 2214, 11 בנובמבר 2026.
Hubbard, Ben. MBS: The Rise to Power of Mohammed bin Salman (2020), הקטע על המורה הפרטי.
ד”ר ננסי הרטוולט קוברין היא פסיכואנליטיקאית וחוקרת טרור ומאבק בטרור, יושבת תל אביב.
https://www.amazon.com/Nancy-Kobrin/e/B002RF9D5Y



