מנהיגי ההמון האלים — ממדני, אל-סייד ועומר — מפעילים את להטוט המילים המרושע: לוקחים שאלה הוגנת החושפת אותם כאישי ציבור הקרובים באופן מסוכן לעיוות האמת, אם לא לשקר. הם נוקטים רפרטואר של דרכים הרסניות להימנע מלענות עליה, וכל מהלך בו נועד לאותה מטרה: להסיט על ידי מענה חוזר אל השואל או המראיין.
שאלה אינה האשמה. מצביעים, תובעים ויריבים זכאים לשאול, ואת השאלות אפשר לענות. אדם שנחשף שומע שאלה הוגנת כהאשמה, ועונה במקום זאת להאשמה.
שלוש סצנות משבועיים האחרונים מראות שלושה מהלכים שונים.
אילהאן עומר נשאלת על שמה. בכתב תביעה פדרלי מופיע השם “אילהאן נור סעיד אלמי”. בתשובה לטראמפ ב-X היא כותבת: “שמי תמיד היה אילהאן עומר. אולי כדאי שתתמקד בשמו האמיתי של סגן הנשיא שלך.” זהו טו קווקווה (tu quoque), תגובת “גם אתה עושה את זה”. השאלה על שמה נשארת בלי מענה, ושאלה על שמו של ונס חוזרת אל מעבר לשולחן.
עבדול אל-סייד נשאל בעימות האחרון בקרב הסנאט במישיגן על מכתב מ-2012 לנשיא מצרים מורסי, שיריבו מייק רוג’רס טוען שחתם עליו. הוא קורא לשאלה “ממש מבישה”. גורמים לשואל להרגיש שטעה בכך ששאל. על הקשר לאחים המוסלמים הוא אומר לאולם שמעולם לא היה חלק מהם: “אמא שלי, שהיא אחות במיזורי, זה לא הגיוני”. השאלה מוכרזת כחסרת היגיון. זהו המהלך שגזלייטינג (gaslighting) מתאר, שבו אומרים לשואל שמה שהוא שואל עליו אינו אמיתי.
הצהרתו של זוהראן ממדני ב-7 באוקטובר מגנה את חמאס בשורותיה הראשונות, ואז מסתערת באכזריות על ישראל וקוראת למלחמה בעזה רצח עם. ג’ונתן גרינבלט מה-ADL ציין שההצהרה אינה מזכירה יהודים, האנשים שנרצחו באותו יום משום שהיו יהודים. הקורבנות נמחקים. ועידת הנשיאים אמרה שהוא “מנצל יום של אבל עמוק כדי להאשים את ישראל ברצח עם”. במסיבת העיתונאים שלו החזיר את ההאשמה באותה צורה: היום, אמר, שימש “כהצדקה לרצח עם מתמשך”. ההאשמה בניצול היום עוברת ממנו אל האבלים. זהו DARVO = להכחיש, לתקוף, להפוך, קורבן, פוגע
אינטליגנציה חזותית פסיכואנליטית עוזרת לנו להבין מה מתרחש ב”עימות” המבלבל הזה, שבו לא עונים בכנות. כשרואים בעין בלתי מזוינת, אלה אינן טקטיקות ויכוח. אלה מצבים נפשיים פרימיטיביים בפעולה: קוביות הלגו החסרות של נפש שמעולם לא פיתחה במלואה את היכולת לחשוב על מה שהיא מרגישה. מצב נפשי פרימיטיבי הוא מצב שבו הנפש אינה מסוגלת להחזיק אמת כואבת על עצמה. היא אינה חושבת את הכאב עד הסוף. לפני שרגש יכול להיות מסומל, אי אפשר להביע אותו במילים, ולכן הוא מושם במישהו אחר. היא מפנה אותו החוצה. כמו טפלון, שום דבר לא נדבק אליהם והם מסיטים את השאלה. רק הילד מ”בגדיו החדשים של הקיסר”, שיודע את האמת, רואה אותה. הרוע מושם במישהו אחר, שהופך לרע כולו בעוד העצמי הופך לטוב כולו. הקשר בין עובדה למשמעותה נחתך, והדיבור עושה את העבודה שהמחשבה הייתה אמורה לעשות. עבור נפש במצב כזה, חשיפה אינה מבוכה. היא מורגשת כהשמדה, וצריך להיפטר ממנה מיד. אלה מצבים של נפש שמעולם לא נפרדה מאמה.
דמיינו את הנפש כמורכבת מקוביות לגו, הנבנות בזמן ההיקשרות לאם, כשהיא מודגרת בבעתות של תרבות הבושה והכבוד הג’יהאדית שלה. חלק מקוביות הלגו חסרות, אבל לעין בלתי מזוינת של מי שאינו מבין תרבויות של בושה וכבוד, המנהיגים המרושעים נראים רגילים, אך הם אינם רגילים,כי הם אכזריים בהתקפותיהם. בלי עצמי נפרד שיישא באחריות, לרוע אין לאן ללכת מלבד החוצה, ומישהו אחר צריך לשאת אותו.
זה מה שכל סצנה מראה. הטו קווקווה של עומר מפנה החוצה את בעיית השם ומעבירה אותה אל ונס. אל-סייד מפנה את הבושה אל השואל, ואז חותך את הקשר שהשאלה יצרה בין מכתב מורסי, משפחתו ובינו לבין עצמו בכך שהוא קורא לקשר הזה שטות — גזלייטינג במיטבו. ממדני מפנה החוצה את ההאשמה בניצול היום ומטיל אותה על האבלים, כלומר DARVO.
זהו להטוט מילים, והוא נכשל בכל פעם. יד הקוסם נעה לאן שהעין מסתכלת. כאן המשפט נע הרחק מהמקום שבו הייתה השאלה, והשאלה נשארת עומדת, כי דבר לא ענה עליה. המהלך מוסיף אז עובדה שנייה: האדם לא יכול היה לשאת את עצם השאלה. זה מה שהקורא רואה. ההתחמקות היא התשובה.
זה מתאר התנהגות ברגע של חשיפה, לא אבחנה של שלושה אנשים.
השאלות עדיין עומדות: השם בכתב התביעה, מכתב מורסי, יום האבל. אינטליגנציה חזותית פסיכואנליטית מאמנת את העין להישאר על השאלה בעוד היד נעה. עלינו להיות כמו הילד מ”בגדיו החדשים של הקיסר” ולא להירתע מלהסתכל על מה שלפנינו, ולתהות היכן קוביות הלגו החסרות.
מקורות:
אל-סייד בעימות לסנאט במישיגן (Just the News): https://justthenews.com/politics-policy/elections/abdul-el-sayed-slams-rogers-over-muslim-brotherhood-accusations-during
הצהרת ממדני ב-7 באוקטובר ותגובות הארגונים היהודיים (Jewish Insider): https://jewishinsider.com/2026/10/mamdani-oct-7-statement-gaza-genocide-outrage-jewish-groups/
ממדני מגן על הצהרתו (Times of Israel): https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/mamdani-defends-oct-7-statement-that-infuriated-jewish-leaders-attendance-at-vigil/
תגובת עומר לטראמפ (VINnews): https://vinnews.com/2026/10/23/ilhan-omar-hits-back-at-trump-challenges-vance-over-his-name/
Nancy Hartevelt Kobrin, PhD, היא פסיכואנליטיקאית מתל אביב וחוקרת לוחמה בטרור.
https://www.amazon.com/Nancy-Kobrin/e/B002RF9D5Y



