בעימות האחרון במישיגן ביום רביעי, עבדול אל-סייד ביטל במשפט אחד את השאלות על קשרי משפחתו לאחים המוסלמים. למה, שאל, מייק רוג’רס ממשיך להעלות את זה “בגלל אמא שלי, שהיא אחות במיזורי?”
אחות במיזורי. כמה מילים כדי להקטין אם.
האם שהוקטנה
כתבתי בעבר שפאתן אלקומי אינה “אם ביולוגית”, כאילו בנה נמסר לאימוץ. היא הייתה אמו בשנים הבלתי נראות, מהלידה ועד גיל שלוש, כשנרקמים הקשרים העמוקים ביותר. לצמצם אותה עכשיו לתואר משרה זה לעשות לה בפומבי את מה שסיפור המשפחה עשה לה כל הזמן: להרחיק אותה, בלתי מזיקה ומחוץ לטווח הראייה.
הרשומה אינה קטנה. משנת 1999 ועד 2004 לפחות עבדה אלקומי בארגון Islamic American Relief Agency בקולומביה, מיזורי. ב-2004 הכריז משרד האוצר האמריקאי על הרשת העולמית של IARA כמממנת טרור, כולל רשת קודמת של בן לאדן, הטליבאן וחמאס. ה-FBI פשט על המשרד בקולומביה באוקטובר 2004, וסוכנים חקרו את אלקומי כשלוש שעות. בתיק הפדרלי שבא אחר כך, מוצגי בית המשפט מזכירים אותה 14 פעמים ומתעדים את חלקה בשמונה העברות כספים, כולל העברה של 24,607.34 דולר למשרד IARA בעיראק. היא מעולם לא הואשמה. IARA ושניים מחברי הנהלתה הודו באשמה.
אחותו למחצה, אימאן עבד אל-האדי, פרופסורית באוניברסיטת שיקגו, כתבה גם שאמם הייתה פעילה באחים המוסלמים כסטודנטית במצרים בתחילת שנות ה-70.
הבית שלחש
ב-2016, בכתבה על משמרת אבל אחרי הירי במועדון פולס, נזכרה אימאן ב”FBI שפשט על מסגדים, על בתים — כולל הבית שלי — ועל ארגוני צדקה מוסלמיים”. הפשיטה לא נעצרה בדלת המשרד. היא הגיעה לבית המשפחה.
אימאן גדלה בבית של אמה, והיא תיארה אותו. “בין העבודה, הלימודים והאימהות היה ה-FBI”, כתבה ב-2024. היא זוכרת את אמה מסרקת “את הבית שלנו, את הספרים, הדיסקים, הקלטות, בחיפוש אחר כל דבר שעלול להתפרש לא נכון אם יפשטו על הבית”. אחרי שיחות הטלפון מה-FBI היא עדיין רואה את פני אמה, “מבועתת אבל מתריסה”. ואז המשפט שנשאר: “למדנו ללחוש אפילו בתוך הבית.”
בית שבו ילדים לומדים ללחוש הוא בית המאורגן סביב מה שאסור שייראה. זו הסביבה שבה הבושה עושה את עבודתה. שום דבר לא נאמר; הכול מוסתר; הסכנה תמיד בחוץ, מגיעה אל הדלת.
שני ילדים, אם אחת
עבדול לא גדל בבית הזה. הוריו התגרשו במיזורי כשהיה כבן שלוש, והוא גדל בצד של אביו. אימאן, שנולדה מנישואיה השניים של אלקומי, גדלה בתוך הלחישה. עבדול גדל מחוצה לה.
אז כשאמר לטום ליאמאס מ-NBC, “מעולם לא ניהלתי את השיחות האלה עם אמא שלי”, ייתכן שהוא אומר את האמת המילולית. אבל זו לא תשובה. זהו תיאור של אובדן. בן שהופרד מאמו בסוף השנים הבלתי נראות, ושכאדם בוגר המתמודד לסנאט אומר שמעולם לא שאל אותה על השנים הגורליות ביותר בחייה המקצועיים, מראה לנו היכן גרה השתיקה.
הוא לא מנותק מהמשפחה. הוא שימש אפוטרופוס של אימאן בחתונתה ב-2016. הוא שלח לה כסף למתנת יום ההולדת של אמם. המשפחה קרובה מספיק למתנות ולטקסים. השאלות הן שנשמרות בחוץ.
שמועות
אל-סייד ביטל את הפוסטים של אחותו כ”שמועות מציוץ. זה לא רציני.” שימו לב שוב להיפוך. עדות ממקור ראשון של אחות על ילדותה שלה הופכת לרכילות. באגדה שלו על ישראל, החבר הרע מדבר על הילדים מאחורי גבם. במשפחה שלו עצמו, הילדים למדו ללחוש מאחורי דלתות סגורות, ומי שמדברת על כך בגלוי היא זו שהוא מכנה לא אמינה.
אינני מאבחנת את עבדול אל-סייד, ואינני מאשימה את אמו בדבר שהרשומה אינה מראה. אני מתארת טיפוס בתוך “Woke 2.0” ואת מה שהמועמד הזה אומר ומסרב לשאול.
מה מגיע למישיגן
אף אחד אינו אחראי לבחירות של אמו. אבל אדם שרוצה לשבת בסנאט של ארצות הברית אחראי לתשובות שלו. “אחות במיזורי” אינה תשובה. גם “מעולם לא ניהלתי את השיחות האלה” אינה תשובה. לבוחרי מישיגן יש זכות לבקש ממנו לנהל אותן עכשיו, בקול, בקול רם יותר מלחישה.
מקורות:
Alana Goodman, “FBI Raided Home of El-Sayed’s Mother, Senate Candidate’s Sister Wrote in Unearthed Article,” Washington Free Beacon, 24 באוקטובר 2026.
Sudiksha Kochi, “El-Sayed, Rogers face off in last Michigan Senate debate: 3 takeaways,” The Hill, 21 באוקטובר 2026.
Eman Abdelhadi, “I Tweeted Chicago Protesters Were ‘Ready’ for Harris. Then, I Got the Call From the FBI,” Zeteo, אוגוסט 2024.
ד”ר ננסי הרטבלט קוברין היא פסיכואנליטיקאית וחוקרת לוחמה בטרור, המתגוררת בתל אביב.
https://www.amazon.com/Nancy-Kobrin/e/B002RF9D5Y



